הערה בדיעבד (ספטמבר 2019) : הפוסט הזה פורסם לראשונה בעמוד הפייסבוק של הבלוג ב 17.12.2016 . באותה תקופה נחשב מקרון למועמד בולט אך הוא עדיין לא צפוי היה להעפיל לסיבוב השני והמכריע של הבחירות לנשיאות. באותם ימים התקשורת הישראלית לא דיברה עליו כלל. כאשר עיתונאי ראיין אותי כחודש לפני כן (ראו עמוד "בתקשורת"), העלתי כבדרך אגב את השם בפניו. הוא העדיף להתמקד בקרב על מועמדות הימין לנשיאות שהתקיימה באותם ימים (לפי המצב באותם ימים, בצדק מבחינתו). מי שעקב אחר הבלוג שלי הכיר כבר אז את השם.
הוא הקים תנועה עצמאית "שאינה ימין ואינה שמאל", מתנער מהמפלגות הוותיקות ושואף לרענן את המערכת הפוליטית הצרפתית. אם זה נשמע לכם מוכר אז זה רק מכיוון שעמנואל מקרון, שר הכלכלה לשעבר תחת הנשיא הולנד, הוא הגרסה הצרפתית הקרובה ביותר ליו"ר יש עתיד. עד לפני כשנתיים איש לא הכיר את האיש, בנקאי לשעבר שהיה יועצו של פרנסואה הולנד, עד שהוחלט באוגוסט 2014 להצניח אותו לתפקיד שר הכלכלה.
מאז קרה דבר מעניין – העם הצרפתי הביע בסקרים כעס ברור על הנשיא, הממשלה והמדיניות הכלכלית של השלטון, אבל דווקא נשבה בקסמיו של השר הצעיר בעל הבייבי פייס.
עם האוכל בא התיאבון ומקרון שהעולם הפוליטי היה זר לו לחלוטין הכריז כשנה לפני הבחירות לנשיאות, באפריל 2016, על הקמת תנועה פוליטית חדשה ושמה – "En Marche". התרגום המילולי של השם הוא "הולכים" אבל הכוונה ברורה. אם הוא היה ישראלי הוא וודאי היה קורא לתנועה "קדימה" או "התנועה".
על אף שהעדיף באותם ימים לטשטש את העובדה שהמהלך נועד להכשיר את הקרקע לקראת התמודדות על נשיאות המדינה, כוונתו הסופית הייתה ברורה לכולם. זה לא הפריע לנשיא הולנד, אז עוד מתמודד פוטנציאלי בפני עצמו בבחירות, לנסות להמעיט מחשיבות האירוע ולטעון שיש כאן בסך הכל שר שמנסה לקיים דיאלוג עם האזרחים. בפועל זו הייתה הבעת אי אמון ברורה בו.
אט אט העלה מקרון הילוך והחל לגייס לשורות התנועה פעילים פוליטיים מהימין ומשמאל עד שהודיע בסוף אוגוסט האחרון על פרישה מהממשלה. בסוף נובמבר הגיעה כבר ההכרזה הרשמית על התמודדות.
הסקרים מציבים אותו כרגע במקום השלישי והמכובד, עדיין לא מספיק כדי להעפיל לסיבוב הבחירות השני והמכריע אבל די בכך כדי להדאיג את כל המועמדים האחרים ובפרט את אנשי המפלגה הסוציאליסטית, משם הוא שואב את מרבית קולותיו.
וכשם שבארץ מפלגת העבודה מחזרת אחרי לפיד, גם בצרפת הסוציאליסטים מנסים לשכנע את שר הכלכלה לשעבר להתמודד בפריימריז שלהם.
המאמצים הללו בינתיים לא נושאים פרי והוא נשבע שוב ושוב שיתמודד עד קו הסיום, יהיה אשר יהיה, ואולי אף עד לארמון האליזה.
0 תגובות על “"יאיר לפיד הצרפתי" – פוסט שפורסם בבלוג בדצמבר 2016 על עמנואל מקרון בזמן שהתקשורת הישראלית התעלמהבחירות 2017 לנשיאות צרפת – פוסט מהארכיון” הוספת תגובה →