פרסום ראשון : כשאובמה נטש אותנו באו"ם, מועמד הימין לנשיאות צרפת תכנן מהלך דרמטי בעד ישראל. כך חושף ספר חדש."אם הייתי נשיא הרפובליקה, צרפת בחיים לא הייתה תומכת בהחלטה של האו"ם נגד ישראל"

הבחירות הקודמות לנשיאות צרפת אמנם הסתיימו בשבעה במאי 2017 עם פרסום תוצאות הסיבוב השני בו התמודדו ראש בראש עמנואל מקרון ומארין לה-פן, אך ספרים אשר מנתחים את מה שאירע במערכת הבחירות הדרמטית ההיא ממשיכים להתפרסם חדשות לבקרים. רובם המוחלט של הספרים הללו אינו עוסק בצמד שהגיע לקו הגמר, אלא דווקא באיש שהגיע למקום השלישי: פרנסואה פיון. ראש ממשלה לשעבר והמועמד לנשיאות מטעם מפלגת הימין "הרפובליקאים" (המפלגה מטעמה התמודד בעבר גם הנשיא ניקולא סרקוזי).

>> על סיפור מועמדותו של פיון תוכלו לקרוא בהרחבה בפוסט מי הרג את פרנסואה פיון – מועמד הימין לנשיאות צרפת ?

אחד מהספרים, "Apocalypse Now" – אפוקליפסה עכשיו, נכתב על ידי ז'ראר דאווה ופבריס לום – שני עיתונאים ידועים מהעיתון "לה מונד" וכולל פרטים מרתקים על אחורי הקלעים של מערכת הבחירות הסוערת ההיא. בין 400 עמודי הספר מסתתר לו גם אירוע דרמטי העוסק במדינת ישראל. למיטב ידיעתי (וסליחה מראש אם אני טועה) – מה שנכתב בעמודים 126 ו 127 של הספר חמק מעיניהם של כלי התקשורת בארץ ובעולם ולא פורסם ברבים.

וכך כותבים המחברים : לאחר הזכייה בפריימריז על מועמדות הימין לנשיאות (סוף נובמבר 2016) פרנסואה פיון נעלם. גם המקורבים לו ביותר (למשל ראש הסיעה של מפלגת הרפובליקאים בסנאט, ברונו רוטיו) לא הצליחו להשיג אותו. ראש הממשלה לשעבר כיבה את מכשיר הטלפון ונסע לעשות סקי בהרי האלפים. הוא הרגיש מוכרח לעצור ולצבור כוחות להמשך לאחר הקמפיין האינטנסיבי של הפריימריז. אלא שב 26 בדצמבר, דוברו של פרנסואה פיון עתיד היה לעלות לשידור במשדר הבוקר של תחנת הרדיו RTL. הדובר הוא תיירי סולר – חבר פרלמנט מטעם מפלגת הרפובליקאים ומי שהיה אחראי על ההכנה והארגון של הפריימריז בהם זכה פיון. לאחר ניצחונו של האחרון, התייצב לצידו וקיבל על עצמו את תפקיד הדובר. אלא שכדי שדובר של מועמד יוכל להציג ולקדם את עמדותיו של המועמד, עליו לקבל קווים מנחים מ.. המועמד ! אלא שפרנסואה פיון כאמור נעלם מהרדאר.

הדובר תיירי סולר אינו פולטיקאי טרי. כבר בבחירות לנשיאות ב 2007 הוא ניהל את קמפיין האינטרנט של המועמד ניקולא סרקוזי. בנוסף, הזירה הפוליטית הצרפתית הייתה שקטה בימים ההם בשל חופשת סוף השנה האזרחית, מנהג צרפתי קדוש. גם סולר עצמו היה בעיצומה של חופשה וכוונתו הייתה לעלות לשידור הרדיו ממקום חופשתו.

אם סולר היה מוטרד, היה זה בעיקר בשל הזירה הבינלאומית ובפרט בשל "החלטה 2334". זוהי ההחלטה שהתקבלה במועצת הביטחון של האו"ם ב – 23 בדצמבר 2016 וטענה כי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון אינה חוקית. הדבר התאפשר מפני שארצות הברית (בדמדומיי תקופת נשיאותו של ברק אובמה) החליטה לא להפעיל את זכות הוטו שלה והסתפקה בהימנעות. יתר 14 המדינות שהיו חברות באותה עת במועצת הביטחון הצביעו בעד. כך עשתה גם צרפת (בהנהגת פרנסואה הולנד הסוציאליסט), חברה קבועה במועצת הביטחון.

היה ברור שהראיון יעסוק גם בכך. בשל רגישות הנושא ונפיצותו, הדובר רצה לשמוע ישירות מפרנסואה פיון מה עמדתו בנושא. סולר שולח לו הודעת SMS ומקבל מאוחר יותר באמצעות תיבת הדואר האלקטרוני הפרטית של פיון את עמדתו כמועמד הימין והפייבוריט בבחירות לנשיאות:

אם הייתי נשיא הרפובליקה, צרפת בחיים לא הייתה תומכת בהחלטה של האו"ם נגד ישראל

סולר היה מופתע מאוד. היה זה שינוי רדיקלי מהעמדה הקלאסית ארוכת השנים של משרד החוץ הצרפתי שהתיימרה לשמור כביכול על איזון. מחויבות לביטחונה של ישראל מחד, ומאידך – התנגדות להתיישבות ביהודה ושומרון, תמיכה בפתרון שתי המדינות כאשר ירושלים היא בירתן של שתי המדינות. תיירי סולר מצוטט בספר כאומר ששינוי כזה הינו היפוך מגמה מוחלט של המדיניות הקיימת לטובת מדיניות פרו-ישראלית מובהקת. לדבריו שינוי כזה לא יחמוק מתחת לרדאר, יצית מהומה רבתי במערכת הפוליטית הצרפתית, ותחילת מסע הקמפיין לנשיאות של פרנסואה פיון תצבע כולה בצבעים אלה.

תיירי סולר מחליט לערב בעניין את ברונו לה-מר. לה-מר התמודד בעצמו בפריימריז על מועמדות הימין לנשיאות אך קיבל רק מעט יותר מ 2% מקולות הבוחרים. לאחר ניצחונו של פיון, התייצב לצידו ולקח חלק פעיל בקמפיין התעמולה תחת הכובע של יועץ לנושאים בינלאומיים. בהמשך, לאחר ששמו של מועמד הימין נקשר בפרשיות שחיתות, פרש לה-מר מהקמפיין. לאחר בחירתו של עמנואל מקרון החליט לערוק אליו תמורת תפקיד שר האוצר, תפקיד בו הוא משמש מאז 2017 ועד היום. לאחרונה אף הורחבו סמכויותיו והנשיא הטיל עליו את האחריות על תכנון ההתנעה מחדש של הכלכלה הצרפתית שנפגעה קשה בשל משבר הקורונה. כמו לה-מר, גם סולר יעזוב בטריקת דלת בעקבות הפרסומים בתקשורת אודות פיון והדרדרות בסקרים שבאה בעקבותיה. בבחירות לפרלמנט הצרפתי – "האסיפה הלאומית", שהתקיימו ביוני 2017, כחודש לאחר הבחירות לנשיאות, סולר עדיין התמודד מטעם מפלגת הימין – מפלגת הרפובליקאים במטרה לזכות בכהונה שנייה בבית המחוקקים הצרפתי אך כיום תמצאו אותו דווקא בספסלי הקואליציה שכן הוא חבר למפלגתו של הנשיא עמנואל מקרון. אמנם אנחנו מקדימים כאן את המאוחר אך הפרטים האלו חשובים על מנת להבין שהאישים המעורבים בסיפור עדיין מחזיקים בתפקידי מפתח בפוליטיקה הצרפתית.

בחזרה ליום ראשון 25 בדצמבר 2016. ערב הראיון של תיירי סולר ברדיו ויומיים אחרי שהתקבלה ההחלטה במועצת הביטחון של האו"ם. סולר כאמור החליט לשאול את דעתו של ברונו לה-מר שהופתע אף הוא והשיב "אין מצב.. בחיים אל תגיד את זה". במהלך כל הערב ועד חצות מתקיימים חילופי מסרים בין השלושה : המועמד לנשיאות פרנסואה פיון, דובר הקמפיין תיירי סולר והיועץ לנושאים בינלאומיים ברונו לה מר. לקראת 11 בלילה לפיון נמאס מהדיון האינסופי והוא מרים טלפון לסולר ואומר : "תתמודד לבד (כדי לדעת מה לומר בראיון) אבל אל תגיד שהייתי תומך בזה. צ'או ! "

וכך זה כבר נשמע למחרת במשדר הבוקר של תחנת הרדיו RTL : הראיון נפתח בנושא הנוכחות הצבאית הצרפתית במאלי והמראיין רצה מאוד לדעת האם נוכחות זו תימשך גם לאחר עלייתו לשלטון של מועמד הימין. כבר בשלב הזה ניכר שהדובר בכלל לא יודע מה לענות. הרי לא הוא זה שמתמודד על תפקיד הנשיא, ואילו המועמד יצא לעשות סקי בהרי האלפים כבר לאחר נצחונו בפריימריז כחודש לפני כן. סולר גמגם כמה מילים לא מחייבות כתשובה לשאלת המראיין וזה עבר לנושא השני שעל סדר היום: "עדיין בנושאי חוץ, תיירי סולר, כעס גדול של הישראלים לאחר הצבעה באו"ם אשר מגנה, אני מצטט, '(את) הכיבוש בשטחים הפלסטינים', החלטה שאומצה בזכות הימנעותה של בת בריתם ארצות הברית, זה דבר שלא קרה מזה זמן רב, מאז הנשיא ג'ימי קרטר נדמה לי, האם עבורך ועבור פרנסואה פיון מדובר בנקודת מפנה חיובית או בטעות חמורה ?"

וכך ענה סולר : "פרנסואה פיון סובר שצרפת תחזור להיות שחקן אמין, בין היתר במזרח התיכון, רק באמצעות קיום דיאלוג נייטרלי עם כל הגורמים. הטקסט של ההצהרה הזו, שאמנם תואם לכל הדעות לעמדה הקבועה של צרפת להתנגד להתנחלויות יוצרת סטיגמה כלפי ישראל בנקודת זמן בה כל המאמצים היו צריכים להיות מוקדשים למלחמה בטרור ולמציאת פתרון בנוגע לסוריה. היום אנחנו נמצאים במצב הזה בעוד שועידת פריז (בנושא הסכסוך הישראלי פלסטיני) צפויה להתקיים ב 15 בינואר (2017) ואמורה לאפשר התקדמות בתהליך השלום, בתנאים האלה אנו סוברים שיהיה קשה להגיע למשהו…"

בנקודה הזו המראיין קטע את דבריו וביקש לחדד את השאלה: "אז אתם חושבים שלא נכון שהתקבלה ההחלטה הזו ?" וכך ענה תיירי סולר : "אני חושב שזה לא היה הנושא הראשון בסדר העדיפויות של הקהיליה הבינלאומית שהייתה צריכה לתת עדיפות אמיתית למלחמה בטרור האסלאמי ולחיפוש פתרון בנוגע לסוריה. בנוגע לעתיד תהליך השלום, על מנת שהוא יתקדם, אנחנו, צרפת, צריכים לשוב ולהיות שחקן אמין על ידי קיום דיאלוג עם כולם. מה שפרנסואה פיון ישאף לעשות הוא לקיים קשרים עם ישראל ועם הממשלה שלה על מנת שתהליך השלום יותנע מחדש. העמדה הקבועה של צרפת היא : ביטחון ישראל, אך גם פיתרון שתי המדינות החיות יחד בשלום עם ירושלים כבירתם המשותפת במסגרת החלטות האו"ם"

ובכן, כפי שתוכלו להתרשם בעצמכם, יש מספר נקודות אור חיוביות בראיון ובהן ההכרה בכך שהעיסוק בנושא לא צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות אלא המאבק בטרור. למרבה הצער נדמה כי האמירות החיוביות כלפי ישראל נבלעו בסך המלל הכולל שכלל הרבה מילים ריקות מתוכן ולמרבה הצער גם התעקשות על "העמדה הקבועה של צרפת בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני". אילו פרנסואה פיון היה עולה בעצמו לשידור ומביע את עמדתו, כפי שהציג אותה בפני יועציו, הייתה זו תפנית דרמטית ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל לצרפת !

בשל כך מערכת הבחירות של שנת 2017 לנשיאות צרפת תיזכר בסופו של דבר כהחמצה לסיכוי לשינוי במדיניות הצרפתית כלפי ישראל. העובדה שבנקודת הזמן ההיא בקמפיין מועמד הימין נעלם מהרדאר והעדיף לשגר הוראות לאחרים ממקום חופשתו וזאת מתוך מחשבה שהבחירות כבר הוכרעו לטובתו גרמה בין היתר גם לכך שהאמירה החשובה של פיון לא הושמעה בפומבי. ובכלל, מועמד בבחירות לא יכול להרשות לעצמו להיעלם לתקופה ממושכת כל כך ובעיתוי רגיש כל כך. אולי זו הסיבה שהכותרת "האיש שלא באמת רצה להיות נשיא" נבחרה לעטר את הכריכה של ספר אחר, נוסף, שפורסם על פרנסואה פיון ועסק אף הוא בפיאסקו של ההתמודדות על הנשיאות.